רמות מנשה

שביל נהדר בכל קנה מידה, בוודאי בעונה זו של השנה.
לטעמי אחד השבילים הכי יפים בארץ.
70-65 ק"מ של שכרון חושים בשביל שעובר במרחב ביוספרי מיוחד.

***
מהו מרחב ביוספרי?
מרחב ביוספרי הוא אזור שבו חיים אנשים כחלק בלתי נפרד מהמערכת האקולוגית שסביבם, "ממש כמו פעם".
זה שם כולל לאזורים רגישים ולמרחב הסובב אותם, על הפעילות האנושית וההתיישבותית שבו.
באזור כזה מתקיימת שמירה על ההרמוניה הטבעית.
הנופים לצד מערכות אקולוגיות, מגוון מינים ומשאבי טבע, אך במקביל מתקיים בו גם פיתוח בר-קיימא בכל תחומי החיים.

***
רוב המטיילים עושים את השביל בשלושה ימים. אנחנו עשינו העונה (בינתיים) את היום היום הראשון והשני. הסימון שמוביל אותנו הוא סימון כתום.

התחלנו את היום הראשון מהישוב אביאל לצעידה בין גבעות פורחות, מעיינות שופעים והמון שקט. לאחר חציית כביש 6 (בגשר) הגענו לעין ניל"י, מעיין כמו בחלומות, חורשה, מים מפכפכים, נדנדה ושולחן פיקניק, ירדנו לאפיק נחל תנינים (זרימת המים משמעותית – יש לחצות בזהירות), המשכנו באפיק הנחל מזרחה מעל לאפיקו של נחל רז. את היום סיימנו בקיבוץ עין השופט המטופח. סה"כ 16 ק"מ.

***
היום השני נפתח בשער האחורי של הקיבוץ, משם דרך שבילים נסתרים וחציית נחלים הגענו לתצפית מחורבת בית ראש, עמק יזרעאל התבור, הרי נצרת, ושדות האור של ארץ ישראל נפרשו מתחתינו.
עברנו דרך בתי בד ואתרים נוספים המתוארכים לתקופה הביזנטית, דרך נחלים שוצפים הגענו ליער משמר העמק לביקור ביער התאנים של עין זריק, משם לקיבוץ הזורע ולנחל השופט (השיטפון האחרון לקח איתו את כל גשרי העץ המפורסמים), עברנו בחוות עמק השלום (רמת השניים) המשכנו באפיק נחל השופט עד לסיום היום בכניסה למשרדי המועצה האזורית מגידו סה"כ 18 ק"מ.

של קסם.