שביל רמות מנשה
שביל נהדר בכל קנה מידה, בוודאי בעונה זו של השנה.
לטעמי אחד השבילים הכי יפים בארץ.
70-65 ק"מ של שכרון חושים בשביל שעובר במרחב ביוספרי מיוחד.
***
מהו מרחב ביוספרי?
מרחב ביוספרי הוא אזור שבו חיים אנשים כחלק בלתי נפרד מהמערכת האקולוגית שסביבם, "ממש כמו פעם".
זה שם כולל לאזורים רגישים ולמרחב הסובב אותם, על הפעילות האנושית וההתיישבותית שבו.
באזור כזה מתקיימת שמירה על ההרמוניה הטבעית.
הנופים לצד מערכות אקולוגיות, מגוון מינים ומשאבי טבע, אך במקביל מתקיים בו גם פיתוח בר-קיימא בכל תחומי החיים.
***
רוב המטיילים עושים את השביל בשלושה ימים. אנחנו עשינו העונה (בינתיים) את היום היום הראשון והשני. הסימון שמוביל אותנו הוא סימון כתום.
התחלנו את היום הראשון מהישוב אביאל לצעידה בין גבעות פורחות, מעיינות שופעים והמון שקט. לאחר חציית כביש 6 (בגשר) הגענו לעין ניל"י, מעיין כמו בחלומות, חורשה, מים מפכפכים, נדנדה ושולחן פיקניק, ירדנו לאפיק נחל תנינים (זרימת המים משמעותית – יש לחצות בזהירות), המשכנו באפיק הנחל מזרחה מעל לאפיקו של נחל רז. את היום סיימנו בקיבוץ עין השופט המטופח. סה"כ 16 ק"מ.
***
היום השני נפתח בשער האחורי של הקיבוץ, משם דרך שבילים נסתרים וחציית נחלים הגענו לתצפית מחורבת בית ראש, עמק יזרעאל התבור, הרי נצרת, ושדות האור של ארץ ישראל נפרשו מתחתינו.
עברנו דרך בתי בד ואתרים נוספים המתוארכים לתקופה הביזנטית, דרך נחלים שוצפים הגענו ליער משמר העמק לביקור ביער התאנים של עין זריק, משם לקיבוץ הזורע ולנחל השופט (השיטפון האחרון לקח איתו את כל גשרי העץ המפורסמים), עברנו בחוות עמק השלום (רמת השניים) המשכנו באפיק נחל השופט עד לסיום היום בכניסה למשרדי המועצה האזורית מגידו סה"כ 18 ק"מ.
של קסם.
חצינו את כביש הגישה למושב עופר (בזהירות) והמשכנו צפונה דרך מרבדי פרחים. עצרנו למנוחה בזולה יפה שהוקדשה לנועם בהגון (באגי) שנפל ברצועת עזה. המשכנו במורד הנחל וחצינו את כביש הגישה למושב (הקסום) כרם מהר"ל. המשכנו בשביל ישראל שעובר ביער עופר, יער אורנים טיפוסי שקק"ל נטעה ובשנים האחרונות הכשירה בו מסלולי אופניים רבים (סינגלים). ב"מצפור סיגי" עזבנו את שביל ישראל והמשכנו עם הסימון האדום צפונה, השביל עובר כעת בתוך היער הצפוף וניכר שרבים מההולכים בשביל הם בעצם רוכבים שנהנים ממנו (כולל רמפות אופניים שפזורות בשטח). התיישבנו לארוחת צהרים בחניון "רון".
מכאן אנחנו מתחילים להדרים לכיוון נקודת היציאה שלנו בבת שלמה.
לקחנו את השביל שמוביל לחורבת כביר, גבעה קסומה עם שרידים של מתקנים חקלאיים רבים. השביל הכחול מוביל אותנו לתוך החורבה. לאחר 300 מ' עזבנו את השביל הכחול (דורש יכולת התמצאות) וירדנו בשביל פרות לכיוון דרום מזרח (שימו לב למבנה הרוג'ומים) במטרה להגיע לפאתי מושב כרם מהר"ל.
את המושב החלטנו להקיף מצפון דרך עמק מהר"ל והמורדות הצפוניים של גבעת שמה, מצאנו דרך עפר נוחה שהובילה אותנו לחוות מקורה (חווה העוסקת במגוון גידולים ביו-אורגניים ובעיבוד תוצרת אורגנית). האזור הזה היה הפתעה נעימה עבורנו, חצינו עמק פורח וקסום עם כמה נחלים לא מסומנים ולא נגישים (האגדות מספרות רבות וטובות בעיקר על נחל מהר"ל ונחל חורבים). הקפנו את החווה מצפון והגענו לאפיקו של נחל מהר"ל. השביל עולה מנקודה זו דרך שטח אש (מחייב תיאום עם מתא"ם פצ"ן), השביל עולה מעל האפיק הסבוך ועובר באזור אימונים מלא באלמנטים צבאיים שונים (ולעיתים גם מפתיעים). המשכנו בכיוון כללי דרומה ועלינו באוכף הסמוך לחורבת נגוס עד לשביל הכמעט סלול שהוביל אותנו חזרה ליציאה האחורית של מושב בת שלמה.
סה"כ 22 ק"מ.
מומלץ עד בלי די.
**
ההמלצה נכתבה על-ידי יוסף שפייזר, מורה דרך, מרץ 2020
מוזמנים להתייעץ איתנו ולקבל טיפים נוספים.
לחצו על הקישור לקבלת הקבצים של המסלול (דרך גוגל דרייב):
שימו לב: קבצים בסיומת GPX מיועדים לתצוגה בתוכנות ניווט כמו עמוד ענן, Google Maps וכו'.
*בכל מקרה שהוא, אין לראות את המידע באתר כהמלצה אלא כמסירת מידע בלבד, אשר אין צוות האתר והמדריכים אחראים לנכונותו.