נחל דְלָיָה בבקעת הירדן

נחל דְלָיָה בבקעת הירדן (שאין לבלבל אותו עם נחל דליה ברמות מנשה) הוא אחד הערוצים התלולים היורדים ממזרח השומרון אל בקעת הירדן. בנחל קיים מגוון ייחודי של מערות גדולות, שאורכן מגיע למאות מטרים. מערות אלו שימשו כמערות מפלט הן בימי מרד בר כוכבא והן בימי מרד השומרונים, וצפונותיהן נחשפו רק בעשרות השנים האחרונות כולל הקשר ברור לתקופה הפרסית בארץ.
המסלול מתחיל בכניסה למחצבת כוכב השחר הממוקמת על כביש אלון כ-7 ק"מ מצפון לכניסה ליישוב. מהמחצבה יוצא שביל בעל סימון שחור במגמה מזרחה, לאחר 2 קילומטרים נפנה צפונה לשביל בעל סימון ירוק. נעבור בדרכנו כמה מאהלי בדואים, לא נוכל להתעלם מהיופי שסביבנו. התקופה הזו היא התקופה המושלמת לטיול באזור ספר המדבר של בקעת הירדן, מזג האוויר נפלא והפריחה בשיאה! כעבור 2 ק"מ מהפיצול נפנה מזרחה לשביל בעל סימון אדום, כאן מתחילות האטרקציות. כעבור קילומטר אחד אנחנו מגיעים לשפת מצוק הפונה מזרחה, המצוק הוא חלק מהכפיפה התלולה לעבר בקע ים המלח, נעצור באחת התצפיות אשר מהן נשקף נוף מדהים לרחבי הבקעה ועבר הירדן, זו נקודה מומלצת להכנת קפה ומנוחה אל מול הנוף המשכר. אנחנו ממשיכים במסלולנו במגמת ירידה והשביל בעל הסימון האדום לוקח אותנו לתוך הוואדי. השביל מתעקל וחוצה שכבות סלע נטויות ולאחר הליכה לא ממושכת בתוך הוואדי עצמו נמצא את עצמנו מעל למפל (ההליכה מחייבת זהירות רבה). מעלינו נבחין בפתח מערה, היא מערת כותים, אשר מזכירה מערות רועים טיפוסיות.
מערה זו הינה הגדולה והארוכה במערות מזרח השומרון (אורכה המצטבר 1150 מ'). במערה זו ובמערה הסמוכה מערת "אבו שינג'י" מצאו בדואים בשנת 1962 תעודות חתומות, וכן שלדי אדם במערה. הם מכרו אותן לכומר-הארכיאולוג האב דה-וו (שהיה מחוקרי מגילות ים המלח). בעקבות החשיפה, נחפרה המערה ע"י משלחת אמריקאית, ונמצאו בה כ-30 תעודות כתובות בארמית, מטמון מטבעות כסף שנטבעו בעיר שומרון, וכ-200 גופות, שההערכה היא שהן של מורדים שומרונים שייתכן ולקחו חלק במרד שהתרחש בשנת 332 לפנה"ס (ימי אלכסנדר מוקדון). הפפירוסים מכילים בין השאר מידע על הניתוק של השומרונים מיהדות. בנוסף התגלו במערות הנחל כלי חרס מתקופת הברזל ב' וכן מטבעות רומיות מתקופת הקיסרים טריאנוס ואדריאנוס – תקופת מרד בר-כוכבא, דבר המעיד על השימוש במקום כמערת מפלט בתקופת המרד. ועדת השמות קבעה למערה זו את השם מערת כותים, בהתאם לשמם של השומרונים במקורות היהודיים.
שימו לב כי המערות מהוות את אחד מאתרי המשכן החשובים ביותר בישראל לעטלפי חרקים (מהמינים יזנוב קטן, יזנוב גדול ופרספון) הרגישים ביותר להפרעות בחורף ובאביב, ולכן יש להימנע מכל כניסה אליהן.
אנחנו ממשיכים לרדת במורד הנחל עד שנגיע לראש מפל מרשים בגודלו. לפני המפל עצמו יש ארובה – "חורמה". נרד בזהירות רבה במדרון התלול, השביל ממשיך על גבי הגדה הדרומית של הנחל עד לשלוחה היורדת מזרחה, משם בסיבובים חדים אנחנו יורדים חזרה לאפיקו של הוואדי שהפך למתון ואיתו אנו ממשיכים מזרחה לעבר סיום המסלול. זהו אחד המסלולים בהם נוכל להרגיש את המעבר מהארץ הנושבת לארץ המדבר בזמן קצר. מהנוף הירוק של תחילת המסלול בגב ההר לפתע אנו מוצאים את עצמנו בסיום המסלול בנוף מדברי השונה מאוד מהנופים בהם התחלנו את היום. אנחנו ממשיכים מזרחה בסימון האדום 2.5 ק"מ נוספים עד לכביש המוביל לקיבוץ גִּלְגָּל. שמו של הקיבוץ ניתן לו על שם האתר המקראי גלגל, המקום הראשון בו חנו בני ישראל בכניסתם לארץ ישראל (יהושע ד', י"ט) שמקומה מזוהה בתל ג'לג'ול הממוקמת לא הרחק ממסלולנו כ-2 ק"מ מדרום מזרח ליריחו.
סה"כ 15 ק"מ מאתגרים.
כמה דגשים:
המסלול הוא למיטיבי לכת ודורש הקפצת רכבים.
טרם היציאה חובה לתאם מול כל הגורמים המוסמכים (חלקו עובר בשטח אש).

לקובץ המסלול ולפרטים נוספים מוזמנים לשלוח לנו הודעה